כל תלמיד מקבל דף עם 4 שבלונות,
של סרטים קצרים (שתי תמונות משלימות)
ובונה אותן : הדבקה אחת בגב השנייה שבאמצע שיפוד.
סיבוב השיפוד בכפות הידיים, בקצב הנכון
(חשוב מאוד מהירות הסיבוב, יש לנסות במהירויות שונות)
יביא אותנו לראות סרט קצר.
חלק 2
בניית תאומטרופ - זהו השם המדעי למכשיר שאנו בונים
עקרון הפעולה של האנימציה מבוסס על תכונה שנקראת "המשכיות הראיה". כשהעין האנושית מבחינה בתמונה, היא ממשיכה לראות אותה למשך שבריר שנייה נוסף, גם אם התמונה כבר נעלמה. כשחוזרים על פעולה זו פעם אחר פעם במהירות רבה, מתקבלת אשליה של תנועה. באותו עקרון השתמש הרופא האנגלי ג'ון פאריס בשנת 1825, כשהמציא צעצוע אופטי בשם תיאומוטרופ ("הפלא המסתובב"). תמונת הציפור מודבקת מצידו האחד של המקלון, ותמונת הכלוב מודבקת מצידו השני. כשמסובבים את המקלון במהירות בין הידיים מתאחדות שתי התמונות לתמונה אחת, בה נראית הציפור בתוך הכלוב. כשמסובבים את המקלון נשמרת התמונה הראשונה, ונראית ביחד עם התמונה השנייה. על עיקרון זה מבוססות מערכות ההקרנה לסרטים (בקולנוע ובטלוויזיה): סידרה של תמונות דומות שבהן פרט מסוים משנה את מקומו, מוקרנות במהירות זו אחר זו, ונתפסות על ידי מערכת הראיה כאילו הפרט הזה זז ממקומו.
נכין את אותו סרטון הפעם עם תמונה של כלוב וציפור.
גם כאן, הציפור תראה כאילו נכנסה לכלוב כאשר נסובב את המקל במהירות
הנכונה מול עיננו .
משימה שניתן לתת לילדים
לחלק להם שני עיגולי נייר ותת להם להכין "סרט" משלהם .