מערכת השמש בתלת מימד 


את המודל הדו מימדי, הכרנו בעבר. 
זהו מודל תלת מימדי של מערכת השמש. את הרקע התאורטי לכל נושא מערכת השמש שלנו וסרטוני מידע ניקח מעמוד מערכת השמש הדו מימדית שלנו כאן. 

בשיעור זה ההתמקדות היא על מדע האסטרונומיה - חקר הכוכבים. כיצד התהווה הענף הזה שבמדע, במרוצת השנים ומי היו המדענים האסטרונומים שהטביעו את חותמם יותר מכולם.                                                                                                                           
                                                                                                                                                                             אריסטו 
אז המוקדם מכולם היו אריסטו ואפלטון היוונים - 
אריסטו בשנת 335 לפנה"ס, הוביל את הגישה הגיאוצנטרית, לפיה כדור הארץ הוא מרכז היקום, והכובבים והשמש נעים סביבו. העולם עשוי ממים, אש, אדמה ואתר. 
זו גישה שהחזיקה מעמד כמעט 2000 שנה. מה שהביא אותו לאחד מעשרת המדענים הגדולים שלנו.  


           תלמי 
תלמי, יווני נוסף שהגיע במאה השנייה לספירה, רצה לתת הסבר לתצפיות שהראו שכוכבי הלכת הנצפים מהארץ, נסוגים לעתים ותנועתם אינם בכיוון אחד. 
ההסבר שניתן בעת הזו היה, עדיין, שכדור הארץ הוא המרכז, אך שכוכבי הלכת נעים באפיציקלים, כלומר בטבעות תוך כדי ההקפה שלהם. 







המודל של הארץ כמרכז היקום אומץ גם על ידי הרמב"ם. 


קופרניקוס 



                                                                                                                                                                                קופרניקוס 
שינוי הפרדיגמה הזו נעשה בשנת 1543 על ידי קופרניקוס, שהיה נוצרי שעבד בכנסייה ולא העז לצאת נגדה. אך כמדען הגיע להבנות מרחיקות לכת על היקום ונאלץ להתיסר בין אמונתו לידיעותיו המדעיות . 
את כל דעותיו כתב קופרניקוס בספר שהתפרסם רק אחרי מותו. 
בספרו זה, השמש היא במרכז היקום וכוכבי הלכת בהם כדור הארץ נעים סביבה במעגלים. 
ג'ורדנו ברונו, שהיה אמיץ דיו לקחת את הספר הזה ולצאת בתנועה של שינוי הידע האנושי, שילם על כך בחייו, לאחר שעלה על המוקד. 





  קפלר 
קפלר, אסטרונום גרמני ,פעל בשנת 1609,   המשיך עבודה זו וביסס אותה מתמטית.
הוא מצא כי כוכבי הלכת נעים סביב השמש 
אך באליפסות ולא במעגלים. 







די במקביל אליו הביא גלילאו גלילי מהפכה של ממש,
שעה ששכלל את המצאת הטלסקופ לכזה שמגדיל פי 30,                                                                                             גלילאי 
מעתה כל התצפיות על הכוכבים נעשו באמצעות מכשיר שמאפשר דיוק והסתכלות טובה הרבה יותר על היקום שלנו.  
ממצאיו היו מהפכה של ממש - 
גלילאו הסיק שכוכבי השבת, שאינם משנים את גודלם לעמות כוכבי הלכת, 
רחוקים מאוד מאתנו, ומכאן שלמעשה היקום הרבה יותר גדול משחשבנו 
הוא הראשון שראה שהירח מכיל מכתשים על פניו
והוא גילה את ארבעת הירחים של צדק .  
גם גלילאי היה צריך להצניע את דעותיו מפני האינקויציזיה ששלטה במוחות האנשים, משפט מפורסם שתבע, כאשר התבקש לזנוח את דעותיו הוא "ואף על פי כן נוע תנוע". 

בשונה מגלילאו, ג'ורדנו ברונו סירב לחזור בו מאמונותיו. עם הקראת גזר דינו אמר ברונו: "אולי חששכם בהטלת גזר דין זה גדול מחששי מגזר הדין המוטל עלי." משפט זה, זיכה אותו בתהילת עולם. 



זהו המודל התלת מימדי ולאחריו סרטון הבנייה שלו 




סרטון בנייה 



שימו לב שהמודל לא מציג בצורה נאותה את ההבדלים בגדלים בין כוכבי הלכת.... 
כדי להבין את זה, ואת ההבדל גם בין שמשות של כוכבי לכת אחרים, ראו את הסרטון הזה