בטלפון שבור ילדים לוחשים מסר מפה לאוזן, עד שהמסר מגיע בצורה משובשת לאחרון בשורה. אפשר לשחק את המשחק הזה גם בציורים. משחק נחמד, שמלמד גם על תיקשורת ועל תיקשורת בלי מילים. חלקו את הכיתה לשתיים או שלוש קבוצות. כל קבוצה מתארגנת בטור, עם הפנים ללוח. בכל קבוצה, המורה נותנת דף עם ציור פשוט לתלמיד שעומד בסוף הטור, הכי רחוק מהלוח. התלמיד מצייר את הציור בעזרת אצבע על הגב של הילד שלפניו. כך כל ילד "מקבל" את הציור ומעביר אותו הלאה לילד הבא. בסוף, הציור מגיע לילדים שעומדים ליד הלוח, והם מציירים אותו על הלוח. האם התמונה עברה? היכן הדברים השתבשו? ניתן גם לשחק בקבוצה אחת, אם אין יותר מדי תלמידים. אפשר גם לצייר על גב היד או כף היד. מתי הציור עובר טוב יותר? תהנו!
הארה בפייסבוק
